צוותא - הבית של השמאל הישראלי (ולא רק שלו)

מתחילת הדרך זה לא היה סוד שלצוותא יש גוון פוליטי ברור מאוד. עוד כשהייתה רק "התנועה לתרבות מתקדמת" היא נוסדה והלכה יד ביד עם מפלגת מפ"ם, וגם לאחר מכן היא הייתה מזוהה מאד עם השמאל הפועלי.

מעבר לכך שהייתה בית לאירועי תרבות שונים, צוותא גם תמיד הייתה מקום כינוס לאירועים פוליטיים מובהקים וחשובים. חלק מהאירועים הללו נגעו לשאלות הבוערות של החברה הישראלית בתקופות שונות - יחסי דת ומדינה, עתידם של השטחים שנכבשו ב-1967, האפשרות לחתום על הסכמי שלום עם מדינות ערב, גיוס לכולם לצה"ל, יציאת צה"ל מלבנון, מעמדם החוקי של הלהט"ב ועוד נושאים רבים אחרים.

באופן טבעי, צוותא הייתה גם תמיד המקום ללבן סוגיות מפלגתיות. בתחילה היו בה כנסים רבים של מפ"ם - מפלגת הפועלים המאוחדת שהתקיימה באופן עצמאי עד לשנת 1992. בשלב מאוחר יותר נוצרה מפלגת מרצ כאיחוד של מפ"ם עם המפלגות רצ ושינוי, וכך צוותא הפכה למקום של ועידות מרצ לאורך השנים. היה אפשר למצוא בה תמיד כבני בית פוליטיקאים מכהנים או לשעבר כמו יוסי שריד, שולמית אלוני, חיים (ג'ומס) אורון, אבשלום (אבו) וילן, נעמי חזן, יעל דיין ועוד רבים אחרים. גם כשחלקם הפכו לשרים הם לא שכחו את צוותא וכיבדו את המקום בנאומים והופעות.

עם זאת, צוותא מעולם לא היה מועדון סגור במובן המקובל של המילה. למרות הזיהוי הפוליטי המובהק ואולי אפילו דווקא בגללו, בצוותא התעקשו גם תמיד לדבר עם ה"יריבים" מהצד השני. יש לא מעט ערבי צוותא שבהם הוזמנו נציגים ממחנה הימין או המחנה הדתי לבוא, לדבר ולהתעמת. צוותא ידעה אירועים שהיו בעלי כוונה של פיוס, וגם אירועי פולמוס סוערים מאד. גם היום צוותא הוא לא רק מקום להופעות בידור, סטנדאפ ומוזיקה - הוא ממשיך להיות מקום מפגש בלב תל אביב. מקום שמצד אחד לא מוותר על הזהות הבסיסית שלו - הרעיון של התרבות המתקדמת עדיין חי בו; והוא ממשיך להיות מקום פתוח לכולם.