כשהמלחמה עברה לבמה - על המופעים בצוותא של יהונתן גפן ודני ליטני

בחודש אוקטובר של שנת 1973 פתחו צבאות ערב במתקפת פתע שהכניסה את מדינת ישראל להלם. חיילים רבים שילמו בחייהם בשל מחדליה של ההנהגה הישראלית. אולם גם מי שלא שילם בחייו - שילם מחיר כבד מאד בבריאותו הנפשית. אחד מהאנשים האלה היה המשורר הצעיר יהונתן גפן.

גפן, בסך הכל בן 26 כשהמלחמה פרצה, נשוי לנורית ואב לשירה ולתינוק קטן בשם אביב. הוא גויס למילואים ושירת כקמב"ץ באחד מגדודי הצנחנים במילואים. במסגרת המלחמה הוא נחשף לזוועות אשר הותירו בו צלקת נפשית עמוקה מאוד - הוא סבל מביעותי לילה, התמכרות לאלכוהוליזם, וחדל לחלוטין לתפקד כבן זוג והורה. אלא שבניגוד לרבים מבני דורו שסבלו מפוסט טראומה והסתגרו בתוך עצמם, לחוויות הקשות של גפן כן ניתן מוצא חלקי.

כבר ב1974 הוא הרים את המופע "זה הכל לבינתיים זה הכל", בו חבר לדני ליטני ולמוזיקאים נוספים. ביחד הם הגישו וביצעו תרגומים לשירים של בוב דילן - שירים שהביעו מחאה בשעתו נגד המעורבות האמריקאית בויאטנם, וכעת נטענו במשמעות חדשה לאור המלחמה שבאה כתוצאה מהיוהרה הישראלית ועיוורון ההנהגה. הבמה הטבעית למופע מחאתי שכזה הייתה כמובן בימת צוותא - שבשנות ה-70 הייתה המקום המוביל להופעה של לא מעט צעירים שהעזו לבצע מוזיקה קצת אחרת ושונה מהטעם המקובל - ובמיוחד להשמיע קול ביקורתי יותר כלפי המיינסטרים הישראלי.

צילום מסך מתוך המופע "מכתבים למערכת" באתר תאגיד השידור

גפן לא שקט על שמריו, ושנה מאוחר יותר ב1975 הפיק מופע משותף נוסף עם דני ליטני שזכה לפרסום רב ולהצלחה רבה עוד יותר - "מכתבים למערכת". המופע המשיך לכלול קטעי שירה של ליטני וקטעי הקראה של גפן, כולם פרי עטו. חלקם עסקו ביחסי גברים ונשים אך חלק ניכר מהשירים עסקו בביקורת על ההנהגה הישראלית וחוסר התוחלת שבמלחמה. כמובן שגם המופע הזה עלה בצוותא ואף הוקלט ויצא על תקליט.

מה שייחד את ההופעות הללו של גפן וליטני, בעיקר מצדו של גפן, לא היו רק העיסוק במחאה או בשירים שדיברו על המלחמה באופן ביקורתי. מה שהיה מיוחד היה ההגשה של גפן. גפן מעיד על עצמו שבאותה תקופה הוא הושפע מאד מהקומיקאי האמריקאי-יהודי לני ברוס. ברוס היה קומיקאי שונה מאד מחבריו למקצוע - הוא היה בוטה, חצוף, מקלל ללא הפסק, וביקורתי מאד כלפי השלטון האמריקאי. הוא מת בסך הכל בגיל 40 בשנת 1966 ממנת יתר, והופעותיו בקריירה הקצרה שלו השפיעו עמוקות על גפן הצעיר. הוא לקח ממנו השראה לשירים בוטים וישירים, בחצי-דקלום וחצי-שירה, בסגנון שאף אחד לא עשה זאת לפניו בארץ הקטנה.

פרסום מתוך עיתון מעריב

גם אחרי "מכתבים למערכת" גפן המשיך ליצור מופעי מחאה בליווי מוזיקאים שונים. חלק גדול מהופעותיו אכן מצא לו בית בצוותא, שהייתה המקום הטבעי להופעות ששילבו בין בידור, סאטירה, מוזיקה וביקורת פוליטית. השאלה הגדולה היא האם ישנו יורש בן ימינו לגפן - שירצה לעמוד כמוכיח בשער מול הישראלים, ועם זאת יצליח גם לבדר אותם.